2020 מולטימדיה לחינוך המיוחד מחקר שנערך בחוג לחינוך באוניברסיטת תל אביב

תקציר

תחום המולטימדיה במסגרות החינוך המיוחד מחבר בין מדיות יצירה ככתיבה, ראייה ושמיעה למדיות דיגיטליות לשם הבעה וביטוי, יצירת כישורים חברתיים ושיקום. התחום חדש יחסית, עדיין אין משנה סדורה להנחלתו וניתן לקבוע שאין יישום רב ואיכותי שלו במוסדות חינוך רבים. הליך המחקר הינו איכותני ועבר דרך ראיונות מובנים למחצה שנערכו לארבע בעלות סמכות בתחום החינוך המיוחד. על מנת לשמור על אתיקה מקצועית שמם חסוי. מטרת המחקר היא להאיר את תחום המולטימדיה ולזקק מהמחקר תוכנית חשיבה ופעולה יישומיות עתידית למען שימוש בתחום בחינוך המיוחד. במחקר ערכתי השוואת ממצאים ותמות מתוך הראיונות עם המנהלות עם ממצאים מתוך מחקרים מהארץ והעולם. מזגתי בין תיאוריה לשטח וזיקקתי את הממצאים מתוכם מתגלים אוכלוסיות שהשימוש בתחום יעיל עבורם, את יתרונות וחסרונות התחום והמלצות להמשך בנייתו. מתוך המחקר עולה כי השימוש במולטימדיה יעיל לאוכלוסיות שיתוק מוחין (CP) ונכויות מורכבות, לקוויות למידה, אוטיזם, בעיות התנהגות ונוער בסיכון. וכן לסטודנטים לחינוך במכללה. " בעצם הכלי הזה של המולטימדיה מאפשר לכל אחד לעשות משהו בהתאם ליכולת הקוגניטיבית או חומרת הפגיעה שלו" מפרטת ר.ג. שילוב האמנות בתחום עובר דרך למידה והתפתחות המבוססים על יחסים של תמיכה הדדית המאפשרים לילדים להתפתח הן כאינדיבידואלים והן כקבוצה. (Boone, 2008). התחום משפר את מיומנויות המאה העשרים ואחת. משפר עבודת צוות. " פה יש משהו שמאפשר קבוצה ושיח בחברת שווים. איזו שהיא עבודה שכל אחד תורם בה חלק וביחד יוצרים איזה שלם אחד". ר.ג. ייצור תחושת מומחיות, מוטיבציה, הצטיינות והובלה אצל התלמידים ומשמש כלי עזר לרכישת שפה ולהבעה עצמית. "מוביל אנשים להוציא את היצירתיות ואותנטיות שלהם החוצה בדרכים שהם לא היו יכולים אחרת." מציינת א.ב. התחום מיצר שיפור ערך עצמי, איכות חיים ורווחה נפשית ורגשית. ומשמש לפיתוח תקשורת ושיקום. " זה האופק המקצועי שנותן לתלמידים שלנו. תלמידים שמכאן התחילו וקיבלו בסיס. חלק המשיכו מכאן ללימודים יותר מתקדמים ויצאו גם לדברים מקצועיים." ש.ג. בעקבות ההתפתחות המהירה של התחום יש קושי בהטמעתו וזאת עקב מחיר הציוד, התוכנות וההנגשה שדורשות הערכות כלכלית. וכן בשל חוסר סנכרון למשל באספקת ציוד ורכישתו. בנוסף קיימים חסמים וחשש שמלווה את לימוד התחום בעיקר בצוות העובדים הבוגרים שפחות מורגלים בחשיבה טכנולוגית יצירתית וכן הורים, מורים ומטפלים מתקשים להתמצא במרחב אינסופי של התחום הטכנולוגי. בעיה נוספת בהטמעתו קשורה להשקעה מרובה של מורה התחום המחייבת לימוד והתעדכנות רציפה. בעלות הסמכות רואות את ההטמעה במוסדותיהן דרך חשיפת התחום ברבים והפצתו, השתלמויות למורים עם גמול השתלמות למען מוטיבציה. פרויקטים בתחום למורים פעילים ויצירת רשת שותפות של מאמינים בתחום.