פעם ניקיתי מתוך פחד.
עמדתי עם סכין בפינות של הפאנלים כדי שאמא לא תתאכזב.
ואז בא השבר -
שלה, שלי, של הבית.
מאז עברו הרבה שנים,
הניקיון הפך לבלאגן אבל, לא רק חיצוני,
גם פנימי.
בפרק הזה אני משתפת אתכן במסע שלי
מהניקיונות הכפייתיים בילדות, דרך האגרנות הכואבת
ועד החירות החדשה שלי:
לבחור מה לשחרר, מתי, ואיך.
פרק כשר לפסח לפניכן!
שתהיה לכן האזנה נעימה
בתחתית התיאור יחכו לכן השאלות המנחות של הפרק
אשמח לשמוע איך היה לכן
ניתן למצוא אותי באינסטגרם: https://www.instagram.com/lea.hodaya.shemesh
בקבוצת הפייסבוק שלי "החברות של לאה": https://www.facebook.com/share/g/14cau973uE/?mibextid=wwXIfr
השאלות המנחות של הפרק:
1. מה קורה לי בגוף כשאני חושבת על "סדר"?
2. מאיזה חפץ הכי קשה לי להיפרד למרות שאני יודעת שאני צריכה
לעשות זאת ולמה?
3. האם אני מנקה/ מסדרת מתוך רצון או מתוך פחד, אשמה, או לחץ פנימי?
4. מה אני מנקה מתוכי השנה?
בהצלחה
לאה הודיה ☀️