שני סרטים ישראליים חדשים, שניהם לכאורה מייצגים את הקצוות הכי רחוקים זה מזה של עולם הקולנוע. מצד אחד, ״כן״, של נדב לפיד, סרט אמנות, ארט האוס, לרגעים אוונגרדי, קיצוני, כזה שעושה לצופים שלו חיים קשים.
מהצד השני, ״להציל את שולי סאן״, שובר קופות עוד לפני שהוא נולד. להיט שמכר 210,000 כרטיסים תוך שלושה ימים, הנציג של הטעם הכי עממי ויומיומי נשל הקונסנזוס.
אבל האמת היא ששניהם מייצגים תמונה דומה ולא מחמיאה של ישראל - וולגרית, נטולת כבוד, קולנית, מניפולטיבית.
שני סרטים שמציגים את הישראליות בשיא ההקצנה שלה, אבךל אחד נחשב שנוי במחלוקת ופרובוקטיבי, והשני הוא אבי-אבות המיינסטרים.