פסטיבל דוקאביב מספר 27 ייפתח השבוע. שניים מהסרטים שאני ממליץ עליהם מייצגים את שני קטבים הכי רחוקים של העולם התיעודי, שמקובץ כולו תחת ז׳אנר אחד, אבל בתוכו יש סוגים שונים, אסכולות שונים, וטעם שונה - בין בבחירת הנושאים ובין באופן שבו מספרים סיפורים. נדבר גם על הרנסנס של הקולנוע התיעודי ב-20 השנים האחרונות, ועך כך שסרטי תעודה הפכו גם ללהיטים ואירועים קולנועיים, וגם - הכי מפתיע -בתי ספר לתסריטאות. הסרט שאני מדבר עליהם: ״לאחוז בליאת״, ״פייבמנטס״ של אלכס רוס פרי, ו״מכתב אהבה לקולנוע״ של ארנו דפלשן