כשם שניתן להסיק מן הפתרון שמציע רופא, באיזו מחלה הוא מטפל, כך ניתן ללמוד מדברי העידוד של הנביא מה הבעיה שהוא עומד מולה בימי שיבת ציון ומה גודלה. ההפטרה עוסקת בדברי עידוד ונחמה כנגד הייאוש והפחד שאחזו בגולים. כנגד זאת, הנביא קורא לעם לחזור אל האמונה בה' הבורא והגואל ומתוך כך לחשוש פחות מבני אדם. הנבואה כוללת מילות נחמה רבות, כולל שימוש חוזר ונשנה בהכפלה של מילים: אנכי אנכי, עורי עורי ועוד – דבר המלמד שהייאוש היה עמוק ונצרכו מידה רבה של דברי חיזוק ועידוד. השיא מגיע כשהנביא מכריז שהגאולה הקרבה תהיה גדולה מזו של יציאת מצרים.