הנה הפטרה אחת הנאמרת בזמנים שונים, וזוכה בכל פעם למיקוד שונה: נבואת ההקדשה של ירמיהו משמשת הפטרת הספרדים לפרשת שמות, ואז היא ממוקדת בהקבלה למשה רבינו שנכנס גם הוא לתפקידו. כשהיא נאמרת בימי המיצרים (תלתא דפורענותא) היא מפנה את תשומת הלב לתוכנה הקשה ולחורבן העומד להגיע. בשיעור נעסוק בתיאור החורבן הקרב, ונתייחס ללשונות יחודיים שנאמרו לירמיהו על כך שהוא נביא לגויים ושהוקדש מבטן, וגם למבנה הפרק החושף את תפקידו המיוחד של ירמיהו ואת העובדה שניתן היה לעצור את החורבן.