יש רגעים כאלה, שבהם משהו עמוק משתנה. משהו בזהות. בתפיסה. בתחושת הבית הפנימי. רגעים שבהם מתבוננים על מי שהיינו – ומבינים שכבר אי אפשר לחזור לשם.
אבל עדיין לא ברור מי אנחנו עכשיו.
בפרק הזה אני פותחת דלת אל תוך מרחב עדין של התבוננות. מרחב שבו השאלות הגדולות צפות: מה מחזיק אותנו כשאנחנו מרגישים תלושים? איך ממשיכים לנוע כשהמציאות כבר לא נראית כמו קודם? ואיך מוצאים את הדרך חזרה לעצמנו – דווקא כשאנחנו הכי משתנים?
זה פרק אישי, חשוף, שמזמין לעצור לרגע. להקשיב למשהו בפנים, שנמצא מעבר לרעש. לעשות מקום גם לשבריריות, וגם לחוזק שמתגלה מתוך התנועה.
אם אתם בתוך מעבר, בתוך שאלה, בתוך עייפות מהשינוי – זה פרק בשבילכם.