אחד העקרונות הכי מרכזיים בעבודה שלי הוא להיות מטפלת, מדריכה ומורה איכפתית ומעורבת רגשית.
אבל מה זה אומר להיות מטפלת איכפתית ומעורבת רגשית? האם זה בכלל ראוי ורצוי? האם לא מספיק שאהיה מטפלת "טובה" ואמפטית?
נפגשתי עם קרן דוד הרטמן, אורחת ותיקה בפודקאסט, לעוד שיחת עומק והפעם על הנושא הזה, משום שאני מאמינה שגם אנחנו וגם המטופלים שלנו יכולים להרוויח התפתחות משמעותית והתקשרות מהותית אם נוכל להיות מטפלים איכפתיים ומעורבים רגשית.
חשוב לי לומר מראש שלהיות מטפלת איכפתית אין פירושו לא לטעות לעולם, לא לפספס, ואין פירושו לא להרגיש כעס, שיפוטיות או קושי מול מטופלים - זה בדיוק ההיפך.
אז מה זה אומר להיות מטפל איכפתי? ולמה לנו?
ואיך זה קשור לתיאוריית ההתקשרות של בולבי, להתמקדות של ג'נדלין ולמודל הפולי-וגאלי של פורג'ס?
מוזמנים להאזין לפרק ולשתף אותי מה חשבתם.
אם אהבתם ואהבתן את הפרק אשמח אם תשתפו אותו הלאה.
ואם בא לכם ללמוד איתי איך להיות מטפלים איכפתיים בפסיכותרפיה מבוססת התמקדות: באוגוסט הקרוב אני פותחת מחזור חדש של קורס הבסיס בהתמקדות למטפלים בגישה התקשרותית, ועד סוף מרץ יש הנחת הרשמה מוקדמת.
פרטים על הקורס כאן:
https://www.danaways.com/focusing-course-basic
