בתקופה האחרונה לא ממש הצלחתי לשבת להקליט פודקאסט.
אני רואה את זה אצלי וגם סביבי, אצל מטופלים ומטופלות, מודרכים ומודרכות - כמה קשה לנו לחזור ל"שגרה" אחרי כל "הותר לפרסום" וכל אזעקה או מתקפה, כמה קשה לנו להחזיק הכל ולא לקרוס.
כמה זה רחוק או בלתי אפשרי כרגע - להתחבר למשאבים, לדאוג לעצמנו, לשמור על תקווה ותחושת אופק.
כבר תקופה ארוכה שכולנו מתמודדים עם עייפות, דריכות ומתח נוכח המלחמה המתמשכת. כולנו מושפעים ומופעלים בו זמנית מאירוע טראומטי מתמשך שבו הקרקע נשמטת לנו שוב ושוב.
- מה זה עושה לתחושת הבטחון והמוגנות כשהקרקע נשמטת שוב ושוב?
- מה המצב המתמשך עושה לנו - בגוף, בנפש, במערכות יחסים ובקליניקה?
- מה אנחנו יכולים ואפילו חייבים לעשות כרגע עבור עצמנו ועבור מטופלות ומטופלים בקליניקה?
- מה יעזור לנו לחזור לתחושת בטחון, בחירה, תנועה וחיבור?
- ואיך כל זה קשור לטראומה, לצמיחה פוסט טראומטית ולמודל הפולי-ווגאלי?
מוזמנים להאזין לפרק החדש בפודקאסט, וגם להעביר הלאה ולשתף אם מצאתם בו רגע של חיבור ותקווה.
האזנה נעימה,
דנה.
~~~~~~
פרקים קודמים בנושאים דומים:
פרק 17: משאבים בימי שגרת מלחמה
https://open.spotify.com/episode/6DuhUld9P2HFcL845Ln9qa?si=e_j79HJoTOKVBWj6A1Jldg
פרק 14: איך נתמודד עם אי-ודאות בחיים ובקליניקה?
https://open.spotify.com/episode/6IC6ZV2WMplKF3HAnn1msZ?si=sKWV9JoiSNOM1M7S-cnCEA
פרק 11: מה שנשבר ומה שאפשר לעשות עכשיו
https://open.spotify.com/episode/6nVuWPmLLQrX8nSe6KP4II?si=9Ov2WL56SYS-m8u216u66g