השיעור עוסק בקשר בין יצחק אבינו לתפילת מנחה, ומסביר כי תפילה זו מבטאת "יראת שמים" עמוקה – היכולת לעצור את מרוץ החיים באמצע היום ולהתבטל בפני רצון ה'. יצחק הוא הדמות המייצגת יראה זו, שעוצמתה הייתה כה רבה עד שהשפיעה על הסובבים אותו לחזור בתשובה ולהתמלא יראה בעצמם.

הרחבה והסבר

• יצחק ותיקון תפילת מנחה: יצחק אבינו הוא זה שתיקן את תפילת מנחה, כפי שנלמד מהפסוק "ויצא יצחק לשוח בשדה" [00:37]. השדה מרמז גם על מקום המקדש.

• הקושי והמעלה בתפילת מנחה: תפילת מנחה דורשת יראת שמים גדולה יותר משחרית וערבית, מכיוון שהיא מתקיימת באמצע היום, כשאדם שקוע בעסקיו ובסידוריו. היכולת לעצור את הכל ולהתבטל בפני ה' ("מנחה" מלשון הכנעה ושיעבוד למלך) היא ביטוי עליון ליראה [01:43], [07:29].

• ההשפעה המגנטית של יצחק: יראת השמים של יצחק הייתה כה עוצמתית שהיא הקרינה החוצה:

  • רבקה: כשרבקה ראתה את יצחק, היא "צנחה מעל הגמל" מרוב יראה ומיד כיסתה את פניה, בדומה למשה רבינו שהסתיר פניו מול הסנה [03:16].

  • הגר וישמעאל: יצחק הצליח להחזיר בתשובה את הגר (קטורה) ואף את ישמעאל, שנתן ליצחק להוביל בהלוויית אברהם מתוך יראה וכבוד אליו [04:41], [05:19].

  • עשו: יצחק האמין בכוחו להחזיר אפילו את עשו בתשובה [05:36].

• סגולת זמן המנחה: אליהו הנביא נענה דווקא בתפילת המנחה, כי זהו זמן שמסוגל לעורר יראה ותשובה [06:30].

• סיפור המחשה: הרב מספר סיפור על בעל חנות בתלפיות שהתבקש להצטרף למניין מנחה באמצע יום עמוס. הוא הופתע לגלות אנשי עסקים אחרים מתפללים בנחת ובמתינות ("יישוב הדעת") באמצע היום, והבין שהתפילה אינה הפרעה לחיים, אלא הכנסת הקב"ה לתוך מציאות החיים [09:31].

• סיכום הברכה: הברכה השורה בביתו של יצחק ובזרעו נובעת מאותה יראת שמים, והגאולה העתידית תלויה בכוחו של יצחק להחזיר את העם בתשובה [12:22].