לפני 9 שנים אימי היקרה נפטרה.

זו הייתה התקופה הקשה בחיי. לצד ההתמודדות עם המחלה והפטירה שלה היו היתמודדיות נוספות (בחיים כמו בחיים), בינהם מה עושים עם בית שלם שמלא בחפצים שצברה לאורך החיים?

היה לנו חודש לעזוב את הבית. הבחירה שלי לקחת את פרוייקט המיון התגלתה לימים כפעולה שנתנה לי כוח ועזרה לי לעבד את תהליך הפרידה.

כמו שאפשר לשמוע על הקול שלי, זה פרק שהיה לי קשה לבחור להקליט. להיחשף בפורמט הזה עם הסיפור האישי שלי היה דבר שהעדפתי לדחות. אבל ידעתי שמספיק אם יהיה אדם אחד שיקבל כוחות וחיזוקים מתהליך שעברתי אני, עשיתי את שלי.

כמו שאמרתי בפרק, הרגשתי לאורך התהליך הזה שהיה כוח גדול ממני שהניע אותי וסייע לי לא ליפול לבור שחור. אלא לבחור בפינוי החפצים מתוך אמונה שהיא תמיד כאן איתי. רוחה אינה בחומר.

זה פרק שעלול להיות יותר מטרגר מפרקים אחרים שעלו כאן, בייחוד לצד שנת מלחמה ואחרי היום הנורא ב7.10.

זהו סיפורי האישי ואין זו הדרך היחידה להיפרד מאדם קרוב. לכל אדם יש את התהליך שלו והוא מכובד ומתאים בפני עצמו.

אשמח לשמוע מה לקחתם מהפרק הזה.

---

לינקים לכל הפלטפורמות בהן אני מפזרת את ״החשק לסדר״ : https://linktr.ee/lesader_by_arbel
מוזמנים להצטרף לקהילת הפייסבוק שלנו ״עושים סדר״ : https://www.facebook.com/groups/499865567342620/?ref=bookmarks
קבוצת וואטספ שקטה עם התראות על פרקים חדשים:
https://chat.whatsapp.com/CH0vzBORmw813cxzQ4n4GI