כמה פעמים ביום אמרתם לעצמכם בעצבים או בגלגול עיניים: נמאס לי!

נמאס להיות מוקפים באידיוטים, בפרזיטים, בעצלנים, בבכיינים. נמאס מאנשים שלא רואים ממטר, לא עוזרים, או פשוט מקשים על החיים.

בפרק הזה אנחנו פוגשות את אחת החוויות הכי מוכרות במסע התודעתי: פער הכוחות.

מצבים שבהם נדמה שאין לנו ברירה, שאנחנו חייבות להחזיק הכול לבד.

מצבים שבהם מציאות חיצונית משפיעה עלינו וגורמת לנו להרגיש תסכול, כעס, חוסר אונים או חוסר שליטה.

במנהיגות תודעתית, פער הכוחות הוא שער האחריות. השער שמחזיר את הכוח לידיים שלנו! השער התודעתי שמלמד אותנו להפוך את כיוון התודעה, להפסיק להיות קורבנות של נסיבות, ולהחזיר לעצמנו את החופש והיכולת לחוות וליצור במודע ובמכוון את המציאות שאנחנו רוצים.

וזו רק ההתחלה: זהו הפרק הראשון בסדרה “כל פער הוא שער”.

בארבעת הפרקים הקרובים נצלול יחד לארבעת הפערים ונהפוך אותם לשערים של צמיחה וקריאטיביות.