פרק חמישי בסדרת ההסכתים של מקור ראשון בשיתוף מרכז מורשת גוש קטיף וצפון השומרון, בהנחיית מוריה קור ויעל שבח, יחד עם הרב יוסי דובדבני מהגרעין באָזוֹר, ואביטל רייכנר מהגרעין התורני ברמלה

הכול כבר לא נראה אותו דבר, לטוב ולרע. או שמא הכול נשאר בשלו? החברה הישראלית בכלל והמגזרית בפרט, האמנות, ההתיישבות, הערכים, הפעילות החוץ־פרלמנטרית, האמונה והדת.

זוכרים את גוש קטיף, מדברים על היום, 16 שנים אחרי עקירת יישובי גוש קטיף וצפון השומרון.

בסדרת ההסכתים "כתום לא דוהה" ננסה להבין איך נראית היום החברה על מגוון מרכיביה ומהן התמורות שעברו בה, כשכל פרק יעסוק בנושא אחר.

בפרק זה יעל ומוריה יארחו את הרב יוסי דובדבני, רכז תחום הזהות היהודית במועצה המקומית אָזוֹר וחבר בגרעין "התחדשות קהילתית" בה, וכן את אביטל רייכנר, שגדלה בקטיף, הובילה את מאבק מטה הנוער נגד העקירה, וכיום היא רכזת הקליטה בגרעין התורני ברמלה.

על ההבדל בין גרעין תורני לבין התחדשות קהילתית, הבחירה לגור במקום הטרוגני, היציאה מאזור הנוחות, ה"התנחלות בלבבות", ולמה מתביישים לומר את זה.

על השינוי שהעקירה חוללה בהם, על הבחירה לגור דווקא שם למרות הוויתורים בדרך, והאם הגרעינים הם המשך של ההתיישבות בחבל עזה?

אביטל תספר על השיחה המכוננת עם בני קצובר, ולמה הוא "נתן לה על הראש", כמה אחוזים מהלב והמוח באמת מחוברים לרעיון הכללי של עשייה בעיר בתוך רצף החיים והשגרה, ואיך זה לא מתיש?

כמו כן, הנוכחים ידונו בשאלה האם קיומם של גרעינים מהסוגים השונים לפני העקירה, היה מונע את התרחשותה, ובשאלה האם הגרעינים שם על מנת למנוע את ההתנתקות הבאה.