שיחה על המצב הרגשי והתודעתי בימים של מלחמה וטראומה מתמשכת.בימים שבהם התחושות הן של בלבול עמוק, אובדן מיקוד ואפילו אובדן של דרך, נפגשנו לשיחה שמחפשת את נקודת האור.את התקווה. והבית.איפה המצב הזה פוגש אותנו, ומה עושים כשהדרך מתמשכת ואובדת?איך מתמדדים עם רגעים או תקופות שהרגשות קשים ויש תחושה של חוסר אונים?ואיך בתוך הכאוס והדרך המתארכת -חוזרים הביתה?מבוא לרגשות - האזנה נעימה