להגדה שתי פתיחות.שמואל פתח - 'עבדים היינו לפרעה במצרים ויוציאנו ה' משם...'רב פתח - 'מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו ועתה קרבנו המקום לעבודתו'למה צריך להתחיל בגנות ולסיים בשבח? ומה פשרם של שתי הפתיחות?אולי מתוך שתי פתיחות אלו אפשר להיחשף לשני המימדים השונים בהוויה, בחווית החיים הפשוטה - מצד אחד המימד האנושי הטבעי, יציאה משיעבוד לממלכה אחת ויצירת עם חדש וחיים עצמאיים.מהצד השני - יציאה משיעבוד רוחני, מעבודה זרה, לעבדות ה' למרחב של חופש וגובה רוחניים.