עמדת הרמב"ם ביחס לנמנע המוחלט – אל מול חכמי הכאלם המדברים על הדמיון כמבחן למוחלטיות החוקים, ואל מול אריסטו הטוען לקדמות העולם ועל היותו פועל יוצא מוכרח מאלוקים, מדבר הרב שג"ר על שיטת הרמב"ם אותה רואה הרב כמחלקת בין ההתייחסות לחוקי הטבע, שהם נמנע מוחלט אפריורי – לאחר הבריאה לא ניתן לדבר על החוקיות שקדמה לבריאה, לבין ההתייחסות לאלוקי אותו הרמב"ם כן תופס כמה שניתן לדבר עליו. הרב שג"ר מצביע על ההבדל בתפיסה בין שני העניינים ושואל מדוע הרמב"ם חילק ביניהם ומה עומד ביסוד תפיסתו את האלוקי.