הייתה לי שיחה עם חבר, הוא שאל האם האפקט של יראת האחר הוא שלם גם אם את לא נותנת שום ביטוי מעשי לאהבה הזו, גם אם לא הצלחתי להפנות את התנועה הזאת החוצה. כן, זו האמת עצמה של יראה, של סליחה, כי התדר של הסליחה זו התנועה שממנה מגיעה הסליחה בתוכי החוצה, לכן גם אם לא אגיד את זה בקול, זה יהדהד בלב למרחקים. אם באמת הגענו לסליחה. והחשבון נפש שלנו הוא לא מול אנשים בכלל, הוא מול הבורא, הוא מול האחד.

אז אל תשלחו סליחה לאף אחד לפני יום כיפור, לפני שבאמת עשיתם חשבון נפש, לפני שבאמת הגעתם לנקודה הזאת בלב שאתם רואים את הכאב שיצרו המעשים שלכם בלב אדם ורואים את החמלה, מצליחים לעורר בעצמנו סליחה.

סליחה זה הרגע הזה שאני רואה את הכאב שגרמתי לעצמי או לאחר, את הפירוד שיצרתי בתוכי, את הפירוד שיצרתי בעולם, שאני רואה את הכאב הזה וממש יכולה להרגיש אותו, לחוות אותו, לראות אותו, שם לאט לאט תתעורר סליחה.

הסליחה מגיעה מהמאמץ שיש בי, מתוך הבירור הפנימי וזה מה שאלוקים מבקש בכיפור ובכל שלב בחיים.

מעניין אותו איזה תנועה נבחר להוציא מתוכנו, אגו או נשמה, אבל הרבה יותר מעניין אותו שיש בתוכנו את התנועה של בירור, תיקון וסליחה.