איך הצליחה סין לבנות ב-30 שנה יותר תשתיות ממה שהמערב בנה במאה? ואיך היא הפכה למובילה העולמית בתעשיות מפתח תוך עשור?בפרק זה נצלול לספרו המעולה והטרי של דן וואנג, "Breakneck: China's Quest to Engineer the Future", המציג מסגרת נוחה ומעניינת להבנת התחרות בין המעצמות. וואנג טוען שהכל מתחיל בהבדל תרבותי-שלטוני אחד: סין היא "מדינת מהנדסים" שרואה כל בעיה כפרויקט שיש לפתור ביעילות, בעוד שארה"ב היא "חברת עורכי דין" שכובלת את עצמה ברגולציה ובירוקרטיה. חלק לא מבוטל מהנקודות שוואנג מעביר ודאי מוכרות לכם אם אתם עוקבים כאן מספיק זמן - אבל המסגרת המוצעת מכניסה את הדברים לתבנית שעושה סדר. נדבר על היתרונות והחסרונות הקיצוניים של הגישה הסינית – מההצלחה המסחררת בבניית תשתיות בהיקפי ענק והקמת תעשיות מתקדמות, ועד לאסונות ה"הנדסה החברתית" כמו מדיניות הילד האחד ומדיניות ה"אפס קורונה". ננתח את סוד ההצלחה של התעשייה הסינית, נשאל מה המערב יכול ללמוד מכך, ומהן הסכנות במודל שמקדש את היעילות וההנדסה על פני פלורליזם וצרכי הפרט.

מוזמנים לעקוב גם אחרי העדכונים השוטפים על סין:

בפייסבוק  https://www.facebook.com/groups/aboutsin
בטלגרם https://t.me/sinpod8
בטוויטר/אקס  https://x.com/yuval_weinreb