היום יש לנו פרק מרגש במיוחד, גם בגלל הנושא שבו נעסוק וגם בגלל האורחות שלי. אנחנו מתארחים במשרד החינוך בירושלים, ומי שמארחת אותנו היא ד"ר חווה פרידמן, הפסיכולוגית הארצית! מנהלת אגף פסיכולוגיה בשירות הפסיכולוגי הייעוצי, ואיתה מתארחת גם אוריה חורש, פסיכולוגית חינוכית מומחית, שחוקרת הורות דיגיטלית באוניברסיטת בן גוריון וגם רכזת ארצית של תחום המדיה בשפ"י.

בפרק היום נדבר על השפעת הניו מדיה על הפסיכולוגיה החינוכית. נושא גדול ורחב מרתק, אפילו מעט מאיים בחוויה שלי, ואנחנו ננסה לבחון כיצד העידן הדיגיטלי שבו אנו חיים משפיע על הפסיכולוגיה של הילד, של ההורה, של איש החינוך, ונדבר גם כמובן על ההשפעה של המציאות הזו, שמשתנה כל הזמן ומתפתחת על הפסיכולוגים עצמם שפועלים בקליניקות ובשטח. יש בספרות הבחנה בין התקשורת והמדיה עד לשנות ה-80 של המאה הקדומת, שהייתה מבוססת בעיקר על עיתונים מודפסים, רדיו, טלוויזיה וקולנוע. תקשרות מסורתית.  אבל משנות ה-80 ואילך החל השימוש בטכנולוגיות מתקדמות שאפשרו אמצעים חדשים לאחסון ולהפצה של מידע, מה שנקרא הניו מדיה. המחשב, האינטרנט והסמארטפון כמובן. בין התופעות הבולטות מבחינה חברתית ופסיכולוגית הן כמובן עידן הרשתות החברתיות שהחל בתחילת שנות ה2000, היום כמובן התיקתוק הוא מרחב מאוד משמעותי לילדים ובני נוער, ולאחרונה אנחנו עדים להתפוצצות של הAI, הבינה המלאכותית שנראה שמביאה עידן חדש של שימוש במידע ושל יצירת תוכן כמו גם בעיות מוסריות ואתיות חדשות.

אז בפרק היום ננסה לבחון פרגמנטים שונים מתוך המרחב הדיגיטלי העצום והדינמי שבו אנו חיים ונשוחח על ההשפעות שלו על הפסיכולוגיה החינוכית מההיבט של הלקוחות, הילד ההורה ואיש החינוך וגם של נותני השירות, הפסיכולוגים.