״מה אני עושה פה לעזאזל״ שנה חדשה  היא הזדמנות חדשה הזדמנות לבחון את הויז׳ן שלנו - ולעדכן. רובנו נחתנו מחדשי הקיץ המורכבים בלי הרבה כוחות, אולי שחוקים ומותשים, אולי לא בטוחים איך נתמודד עם השנה הזו. שלב ראשון - להכיר במצב בעייפות לתת לה לגיטימציה בלי האשמות וביקורת עצמית. שלב שני - לזכור שאנחנו לא לבד. להזכר בעצמה של האינטראקציה עם התלמידים שלנו. שלב שלישי - לזכור שיש משמעות להוראה שלנו. אנחנו מעבירים מסורת, אנחנו מלמדים יצירתיות. בהוראה שלנו אנחנו ממשיכים שושלת מופלאה של מלחינים, נגנים, של מוזיקה. אנחנו מחברים למשפחה, מרחיבים את אילן היוחסין העולמי.   פרק מיוחד לקראת פתיחת השנה, להניח את הכובד בצד, להכיר גם בעייפות, ולאפשר התחדשות של מחשבות, של המצפן שלנו כמורים.   שתהיה שנה של יצירה, של התחדשות, של אנושיות והקשבה. שנה של יציבות וביטחון.   זהו פרק שהוא גם עצירה וגם תנועה, גם הודאה בעומס וגם חיפוש אחר היצירתיות, המשמעות והסימבוליות שבדרך שלנו.תעבירו הלאה - זה הכל.