זוכרים איך היינו משחקים בחוץ כשהיינו ילדים? אני ממש זוכרת איך חיכינו לשעה ארבע אחר הצהריים. וברגע שהגיע השעה, חדר המדרגות היה מתמלא בחבורה של ילדים שנוהרים למטה לשחק. היינו מציירים קלאס על המדרכות, קופצים בחבל, משחקים דג מלוח, סטנגה או 7 אבנים. היינו יוצאים לטיול בשכונה ומחפשים אחר סימני הדרך שיובילו אותנו בחזרה הביתה, אבל המשחק הכי אהוב עלי היה גומי. ללא ספק נהנינו. אבל אך אחד לא העלה על דעתו שלא רק שיחקנו. שלא רק העברנו את הזמן, שלא רק הוצאנו אנרגיה אלה שלמדנו את רזי החיים. ולמה אני אומרת את זה? כי זה מה שמשחק חופשי במרחב מאפשר. הוא מאפשר התנסויות מוטוריות וחושיות רב גוניות רב מימדיות ובאמצעותו הילדים מפתחים את כישורי התקשורת, את קשרי החברות ואת ההבנה של איך העולם מתנהל. המציאות של היום שונה. הרחובות עמוסים, הכבישים סואנים, המרחקים גדולים. זירות המשחק החופשי השתנו ועברו כמעט באופן מוחלט לגינות המשחקים. אז מצד אחד הזירה יותר מונחית ומצד שני- בגינות רבות מושקעת מחשבה רבה כך שהן הופכות לשדה התפתחותי, כזה המספק עושר אין סופי של חוויות, ולמידה מוטורית, חושית, חברתית, רגשית ואפילו קוגניטבית. גינת המשחקים היא כבר מזמן לא רק גינה. היא מיקרוקוסמוס של העולם ובה, הילדים שלנו יכולים ללמוד כל מה שהם צריכים על העולם. עכשיו, כשהימים חמים זה בדיוק הזמן לתת לגינת המשחקים את המקום הראוי לה. בפרק הזה נצא לסיור בגינת המשחקים ונלמד למה היא המקום הכי חשוב לילדים שלנו להיות בו.   איזה כיף שהגעתם לכאן. אם אהבתם ואתם רוצים לשמוע עוד, הנה כמה אפשרויות: אני מזמינה אתכם לראות את האתר החדש שלנו: www.tipa-le.co.il מוזמנים להצטרף למועדון ההורים שלנו "הורים את זה ביחד" וביחד להתוות מחדש את הדרך ואת הקשר. מוזמנים להרגיש בבית בקבוצת הפייסבוק שלנו "חושחשים- ויסות חושי ורגשי לתינוקות וילדים" וכמובן לעקוב אחרינו באינסטגרם ובדף הפייסבוק.